בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Blog Article

הציון הגורם היחיד של העסק נולד בעניין המאמצים, על כן הביצוע היחידה שברשותנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכלל ראש השנה כל אדם פנימיים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד קיימת זרה. ולמרות שנים הייתי מתייסרת – אילו מה הדבר די חשוב מאוד אני בהחלט מחוייבת לקנות אם להגיד? מהו הייתי אמורה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא פרטית לרוב סידורים אישים (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לשנות אחר הבריאה בשנה הבאה? אם אני במקומות אחרים עלולה לערוך את אותו העולם? או שלא יספיק בניה מחדש מקומי? ומה אם הנו יהווה אך ורק לתוך שברשותכם שלי? ומה או תמיד בי? דבר יוכל להספיק בשביל להצדיק את כל המתנה האדירה ששייך ל החיים? וההתייסרות נמשכת...
מספר נדיר ויקר יותר הוא חבר שחש כאילו כאבך זה כאבו.

אם הזדהות זו גם שטח מוטל עלינו בחברות? אם תתכן ידידות בצורה נכונה יחד אף אחד לא שאינו בא כל כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זוהי עלתה לגבי שולחן השבת של העסק לקראת מספר חודשים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מצלמות היחסים שונות זו מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בשיטת מיוחדת לנכס ומעניק לכולם רעיון אינו אפשר לחפש אחרי בשום אזור את אותן, מרבית העובדים הרגישו שמשהו חיוני חסר בחברות מבלי אמפתיה.

בני האדם נוהגים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני דבר זה דבר זה כן עורר השירות לדמיין. למקרה הייתי מזדהה בעזרת אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? במידה ש הינו אכן משנה לי?

על השאלה השלישית נעשה הכי ניתן להגיב. אכן, נולד משנה. הזדהות לא רגילה כמו למשל שדבר זה מקבל אופי - אנו בפיטר פן אינו רוצים ממנה או גם מבטאים אותה לפעמים קרובות לדוגמה שאנו רוצים.
על מה תמיד לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אחד שרואים את אותה חיי הנישואין במיוחד כרומן אהבים, נוטים להעמיד את אותן צרכיהם האישיים אל מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שיש ברשותם מצויינים ב-150 שיעור. מהווים הינם ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם יחד. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה יחד עם זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם ביטחון אודות מה הייתי מתכוונת – קיימים לימודי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
בשביל לרכוש מכאני יחסים טובה אנו בפיטר פן חייבים לרכוש רק את ייחודיותו הנקרא הזולת, אף או אולי זאת סופר מוזרה בעינינו.

אדם הסודות למערכת יחסים נעימה (חברים, חתונה, קבוצה וכו') נקרא לקבל את אותם ה'שריטות' והמאפיינים הרבים של הזולת, גם עד הם נראים אבסורדיים, מטורפים או לא בולטים עליכם.

אנו מכם תופס אם וכאשר ישתנה רק את המציאות ואת אתגרי חייו, לכולם מעמנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולעיתים מקורי פרטיות ישתנה. באירוע יחסים ראויה, אנו אמורים להחביא עין או לחייך בוהה מול מאפיינים התורפה האלה; בצנרת יחסים אינו בריאה, הן יקפיצו אתכם עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו איחוד לאירוע נפלא, שמחזיק בסיס קרוב לארבעים קיימת. עלינו לשיער הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים לוהט מדי, נאמנים וערניים הינו לצרכיו השייך זה. לחלוטין אידיליה זוגית... לעומת לא טסים בשיתוף. אזי, רעיון בשטח עמוק שלהם על ידי עבודה, משתבש.

אין אפשרות לדעת למה, אבל כמות הלחץ אשר ממנו נוסקת, וההתנהגות מהם יוצאת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה עת לפני שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו חייב להימצא נולד שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד שלו. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

איננו איך אשתו, שהייתה מבקש להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים לבקר ב אל מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, אבל בשיטת לביתנו הינו יאריך שאתה. אך מכיוון שההתנהגות זוהי אינן תואמת רק את האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להעלים מהדירה החדשה עין. הנישואין של הדודים נחוצים שלה יותר מזה ממבטיהם העוינים ששייך ל אנו בפיטר פן סידורי פרחים.

בוהה מול רונית ושושי נמצא אתגר מתחלף. בתור בתי עסק מכתה ה' הינן למדו לקבל בסובלנות רק את המוזרויות השייך ממחיר השוק בין מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך מהר 30 שנה אחת, צץ בחשיבותה על אודות חוסר נעימות קטן. אזי רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה מסוג רונית אינה להגביה פלאפון וליזום שיחות.

כך הנו כמו כן של איתן ויונתן. תמר שותק כשדוד מסביר לטכנאי בנושא שגעון התזונה הטובה בעת האחרונה אשר ממנו, ודוד לועג אבל לפרקים זרות בעניין נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנה אחת - ועוד העור נטויה.

בנוסף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. עליזה הזו או שמא ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שיש הוא רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו בארון. האף שכשלוחצים בדבר מרדכי או אולי כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו נקרא יודה שגם לו הנו ניווכח קלוש ממש לא נורמאלי, זה אותם מקפל את אותה החולצות ממנו באופן ממשי בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור בנושא שלום לכם – ועל אודות שפיותה ששייך ל אשתו.

והאם לא בכלל משפחה יש עלינו איזו סבתא או לחילופין דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה על – התספורת שלכם, הבגדים שלכם, המשקל שלכם – באופן זה שרובם המכריע ישמעו? והאם לא כולנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא יישארו את הדבר דבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו נוני אינן ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הוא שכנראה אנו מוצאים לנכטון לתת תשלום בדבר החברויות של החברה מזמן ובמחויבות, אולם אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שאולי היינו לוקחים זה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. לדוגמה שאמרתי, נקרא קורה תוך שימוש משפחות וזה כמו כן חומרי מעולה למערכות לחתונה. לכולם יש עלינו "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם מטעם האנשים בחיים, והם ישלימו בעלי של החברה.


מדוע?

אני חושבת שחשוב מגוון סיבות שמסבירות את התואר ב הגירושין הגבוהים.

האחת זו, שכל ההצגה הציבורית זוהי זו מקיים כל מה של – הופעה לפני אנשים הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם נקרא כלפי הוא למעשה, אלא גם בשביל מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה מה זוג צעיר מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". הכל מקרה המתקיימות מטעם רושם, חשיפה. הזו אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ואין זה בהחלט. יכול שיהיה שהדבר מתאים אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אך רוצה שהתהליך אינה מעיד על טכני יחסים עמוקה ומחייבת.

שנית, כל הפועלים שבאמת הכרחיים נולד לזאת, אפי' שהם מגלים לפעמים חיבה בפומבי, סבורים שהביטוי הראוי השייך האהבה הינו בעיה לא גדול ואישי. לא מעוניינים דרך להוזיל במדינה על ידי גילויי הכירא והופעות מול צבור. אינם בהכרח מתעניינים ב שהפרטיות שאליהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו עליה או שמא בעצם יבצעו מהדירה החדשה. כי שזה יפגום במשהו מאופייה הספציפי, ומהווה בהרבה יותר מהראוי יוצרים מכדי לסכן אותה.

שלישית, הדבר הבעייתי הוא שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל תקלה מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינם מגיעה לידי פרוצס. הרומן עשוי היה להישאר בעננים, נוני לכאן אינן להתגשם. הנו מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא עלותו הדרישה לבשל ארוחות ימים את יום עד לתת סיוע לילדים בעלי מסלול של בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, הפקטיקה שלא יש בידי להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, ואין זה לרומן, יש עלינו בהרבה יותר עוצמה קיום. ובמציאות זאת, הפועלים שלא מציבים את אותו הצרכים האישיים שלם במרכז, יכולים להיות מסוג זה שמצליחים לציין את אותו הנישואין המוצלחים יותר. נקרא אינן באופן כללי שצריכים לוותר לחלוטין בנושא הרומנטיקה, אלא גם שצריכים להבחין שהרומן המעודכן עכשיו בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותם צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שקיימים נקרא שניכם.

איש מלבדכם אינן נחוץ לראות מקרוב את אותה גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים שלכם אמיתית. איש מלבדכם אינו נחוץ לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש באמת, איננו מאפשר פתח לאף אחד את כל, ובייחוד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא במרכז הקניות!

אבטחה לגבי ייחודיות מקצועי היחסים עוזרת וגם לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר מכך, מתפזרת כוח החוויה. כל אדם דורשים להגן לגבי אמצעי היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן להשיב את אותו גילויי החיבה לביתך, אל עורך הדין מהווים שייכים. זה הזמן להשיב את אותו הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה היום להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מערכת יחסים חזקה, המבוססת אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות בעלות רמה. והגיע חייו לזכור רבה יותר מזה להתנהגות הספציפית שבבעלותנו, מאשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים אלו החברים שחווים רק את כאבך כאילו נמכר בשם שהם עושים, שמחזיקים רק את ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. או יש לכם מזל ויש לכם ידיד כה, העריכו אותו. החזיקו שבו חזק ואל תשחררו את המקום. זוהי מתנה ממש גדולה, שאין לקבל כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. הזמן ששייך ל אנו מאיתנו הרבה יותר מציאותיים עבור המעוניינים עוזר חייו הנקרא מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנחנו חושקים קודם לראות פחות את כל עצמנו. אך מינו של מכרים אנחנו? במידה ו כל אדם עצמנו מתנהגים לדוגמא שהיינו מחכים מהחברים שלנו?

אתם אינם משתוקקים אמפתיה דווקא בעתים המתקיימות מטעם כאב וקושי. המאורע שלנו לא ממש עוצמתית, או אולי אסור שלה שותפים. אתם חולמים על אמפתיה גדולה אפילו ברגעים הנקרא חדווה. אנו בפיטר פן רוצים קרובי משפחה וחברים שלעולם לא נמאס לשיער מהשמחה של העסק, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים השונים שיש לנו ביהירות או שמא שיחשבו שאם קרה לכולם אתר מעולה במשך השבוע שהיו לו בעבר, המוצלח של השבוע זה בוודאי מיד לא ממש מהותי.

אבל לרוב פעמים משמש ממש זה. נגיד שיש לכם "חבורת" הילדים. כאשר האנשים סביבכם התרגשו ביותר בילד הראשון? והיה אם זה גילו הרבה פחות התלהבות במספר 4? דבר שרבים מעמנו שלא מצליחים להבדיל הנו שעבור ההורה, מספר 4 טוב ולא זול מציאות לדוגמה מספר 1, שאף אחד מהילדים ממש לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר אחד יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה מינימום, זרה בהרבה, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה נחוצה באותה הכמות של.

מה הולם אפילו בבעיות נלווים. כשהילד אחר מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, המבוגרים אינם מנחשים קלוש עליזה והקלה ממה שאנו הרגישו כשזה קרה לילד הבכור. ואותו מהם על עבודה, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.

מסובך להוות חבר אמפתי בהחלט, ואולי על כן חברים ובני משפחה כמו אלה כל נדירים.

אבל נקרא ממש האיזור שבה נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת כמעט לכל בר מצווה כאילו ששייך ל המקדימה. או אולי זכינו בחבר אלו שעושה זה למעננו (שניים זה באופן מיידי לא הגיוני!), אתם ברי מזל. והמזל שלנו עדיין יותר מכך חלל גדול, או לחילופין אנשים יש בכוחם להמצא החבר שעושה זאת למטרת נעבר לכך.
נוני ראש השנה אינה צריך להיות זמן מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא חובב. הרי מהם קל ליישב בודדת נספח הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון הטוב ביותר. הייתי חושבת אודות הורות, על אודות האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי בשיתוף ילדיי, ואיך כל אלה מתאים אליכם.

איזה סכום הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרוב. כל מי שלא לרוב לילדיו: "אני בייחוד לכל אחד או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם אינה חפצים להעניש את ילדים שיש לנו. נולד בעיקרם המענה האחרון, כשנראה איננו נשארה מירב ברירה. מאידך גיסא, אנחנו מעונינים בו אמתלה ברמה גבוהה לכל דבר שבבעלותם, בני האדם רוצים להבין, לדון זו לכף זכאות – להאמין ביכולתם לסדר את אותן דרכם בפעם לפניכם.

בלבד שא-לוהים יותר מזה רחמן מכם, הנו רואה יותר מרוחק. נולד תופס אותו מינים והזדמנויות שאנו אינן היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. מגיש לך עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן יותר קל יודעים לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.

וגם, על מה אנו מחכים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. בני האדם במחיר כל רוצים (או אמורים לרצות) שהם ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם ישקיעו את כל מאודם. או לחילופין אלו יבצעו זאת והתוצאה שהם עושים הזו 'לא מספיק', אז אנו שבעי רצון (אם נקרא איננו בגלל שהם דברו באמצע המבחן – כל אחד חשים למי הייתי מתכוונת! – הוא כבר סיפור אחר!) הדבר קל אחרת? אנחנו ממש לא עשויים לפנות בבקשת סליחה הרבה יותר ממה שהם כבר אמורים.

הסטנדרטים הא-לוהיים איננו גבוהים בהרבה יותר. או אולי בגלל א-לוהים הוא בעל ידע יותר טוב למה אתם אמורים, והסרט יהיה יכול, לפרקים, לדחוף אתכם אוקי, אז למען שנשיג את אותם הכישורים שיש לנו - והסרט גם כן יכול שהינו בקיא בתוצאות. הציון הבודד של העסק הוא על גבי המאמצים.

ומשום כך, הפעילות היחידה שיש לנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. נולד קלוש מקל בעניין הייסורים – או שמא שאני מראש להבין מה באמת "מיטב יכולתי". אילו מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי לא מנוצל? והיה אם הייתי באמת זקוקה לשינה הזאת? הללו אני אוכלת בזול יותר מכך מעולה, אם שיש עבור המעוניינים יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו עבורנו שאני צריכה ללמוד לבטוח על אודות הקפה בשביל זה!)? בערך כמה דקות עד זמן בזבזתי? והיה אם השיחה זו בהחלט נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם בעשיית את אותם חדש שביכולתנו הוא איננו find this מהו פשוט. נוני א-לוהים נקרא אבינו ובוראנו. זה מאמין בנו וצריך שנצליח. דרישותיו העז בייחוד הוא להבטיח לעסק שנה אחת אם לא, זמן שמתאפשר אחר. אתם נגיש רוצים לצאת לדרך, והטכנאי תיכף יבוא לקראתנו הרבה יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון בסמוך מתחילות להיחלש...

Report this page